ראיס מידל איסט בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

פסק דין

המערערת מנהלת חשבון חח"ד בבנק מזרחי טפחות בע"מ סניף רמלה שמספרו 555113 (להלן-"החשבון"). למערערת הייתה מסגרת אשראי בסך 250,000 ₪ עם אפשרות נכיון שיקים עד לסך 100,000 ₪.

לאחר שחוללו 10 שיקים שמשכה המערערת מהחשבון, הודיע לה בנק ישראל שהחשבון יוגבל ביום 19.2.13. המערערת הגישה ערעור על הודעת ההגבלה, וביקשה לגרוע את שלושת האחרונים שסורבו בנימוק שביום בו הופקדו השיקים היו די כספים בחשבון לפרעון השיקים והחשבון היה בתוך מסגרת האשראי.

המערערת עתרה למתן צו לעיכוב כניסת ההגבלה לתוקף, תוך שהיא טוענת שאם יוגבל החשבון ייגרם נזק רב לספקים של המערערת וכי כל השיקים שסורבו נפרעו לאחר הסירוב. ביום 17.2.13 הוריתי על עיכוב כניסת ההגבלה לתוקף.

המשיב טען שאמנם התובעת הפקידה כספים לחשבון ביום בהם סורבו השיקים, אך ההפקדות היו לאחר שהשיקים סורבו. זאת ניתן לראות מהשעות הנקובות על המסמכים הבנקאיים של סירוב השיקים ושל ההפקדות שהפקידה המערערת.

ביום 5.5.13 הגיש המשיב בקשה לדחות את הערעור על הסף בטענה שמיום 24.3.13 ועד ליום 2.5.13 סורבו עוד 5 שיקים שמשכה המערערת מהחשבון. שיקים אלו נכללים במנין השיקים לעניין ההגבלה, כך שגם אם בית המשפט יקבל את הערעור, עדיין יהיו 10 שיקים שסורבו, ודין הערעור יהיה להידחות, מכיווןש בית המשפט אינו נותן סעד תיאורטי.

ביום 7.5.13 הגישו הצדדים הסכם פשרה, בו הסכימו שעיכוב ההגבלה יישאר עד ליום 11.8.13, ולאחר מכן תגיש המערערת בקשה לדחיית הערעור. דחיתי בקשה זו, מאחר ולא הביאה לסיום הסכסוך בין הצדדים ולאור העובדה שהדיון בערעור היה קבוע ליום 9.5.13.

ביום 9.5.13 חזרו הצדדים על טענותיהם, ולא חידשו מאומה.

ממסמכים שהציג המשיב עולה שאמנם המערערת הפקידה כספים בחשבון ביום בו סורבו השיקים, אך הפקדות אלו היו לאחר סירוב השיקים. על המערערת היה לדאוג להפקדת הכספים לפני הפקדת השיקים, באופן שבעת הפקדת השיקים לפרעון יהיה בחשבון די כספים לפרעון השיקים. מאחר ובמסמכים הבנקאיים נקובה השעה בה בוצעה כל פעולה ופעולה, על המערערת היה לציין לא רק את עובדת ההפקדה ביום בו סורבו השיקים, אלא גם את שעת הסירוב ואת שעת ההפקדה, על מנת שתהיה בפני בית המשפט תמונה מלאה של התנהלות המערערת בחשבון.

בנוסף, לאחר משלוח הודעת ההגבלה סורבו עוד 5 שיקים. סעיף 10א(ב) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 קובע כי שיקים שסורבו בתקופה שבה עמד בתוקפו הצו לעיכוב כניסת ההגבלה לתוקף, ייכללו במנין השיקים לענין סעיף 10. המשיב הוכיח שבתוך תקופה זו סורבו עוד 5 שיקים, כך שגם את אקבל את ערעור המערערת, לא יועיל לה הדבר.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם למשיב כדלקמן:

1) את הוצאות הערעור בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

2) שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיוןם מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תעביר למשיב את הפקדון שהפקידה המערערת. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: